בעקבות חוק הגיוס החדש והמתוקן שהוסכם על ידי חברי הכנסת החרדים של 'יהדות התורה' – יוצא מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך- במכתב חריף נגד המתווה שהוסכם ונגד הנסיונות לקיים את גזירת גיוס בני הישיבות.

בדבריו הוא כותב כי "אין לתת שום גושפנקא ח"ו להדבר הנורא הזה לפגוע בבבת עינינו ח"ו, להצר ולהגביל קיום התורה ח"ו ע"י יעדים וכיו"ב".

עוד נכתב במכתבו של ראש הישיבה: "נעמוד על נפשנו נגד הגזירות הנוראות אשר פוגע בקיומה של תורה, ובעה"י זה ישפיע גם על האחים התועים שלא יכופו עלינו בשום דבר אשר מרופף קיומה של תורה, וכ"ש וכ"ש שלא ייצא איזה שום סיוע כל דהו מאחינו החרדים לדבר ד'".

"באשר רוצים לקיים את הגזירה הנוראה, להצר ולהגביל קיום התורה ח"ו ע"י יעדים וכיו"ב, ובפיתויים שונים לפתות את החרדים לדבר ד' ותורתו, אשר חלילה וחלילה להימשך אפילו בכל דהו אחרי הפיתויים האלה. ובוודאי שחוב קדוש ונורא על כל מי שיכול לעשות בזה, שלא לתת שום גושפנקא ח"ו להדבר הנורא הזה לפגוע בבבת עינינו ח"ו, ונעמוד על נפשנו נגד הגזירות הנוראות אשר פוגע בקיומה של תורה, ובעה"י זה ישפיע גם על האחים התועים שלא יכופו עלינו בשום דבר אשר מרופף קיומה של תורה, וכ"ש וכ"ש שלא ייצא איזה שום סיוע כל דהו מאחינו החרדים לדבר ד'", כותב מרן הגר"ש אוירבאך.

בקהילות 'בני תורה' אשר בעקבות דברי ראש הישיבה מתנגדים לחוק הגיוס המתוקן – אומרים כי "בשבוע שעבר גובש נוסח להצעת חוק ממשלתית האמורה לתקן, כביכול, את החוק לשיויון בנטל. התזכיר שהונח על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה כלל כמה שינויים בחוק שהתקבל ע"י הממשלה הקודמת".

לדבריהם, "בדיקת הצעת החוק החדשה העלתה כי מדובר בניסיון להמשיך ולקיים את החוק המחפיר שהתקבל בקדנציה הקודמת, תוך כדי שימור והנצחה של כל העקרונות ההרסניים הכלולים בחוק הגיוס המקורי. מלבד דחיית ביצוע סעיפים מסוימים ושינוי תאריכים ופרטים טכניים, מנציחה "החקיקה המתקנת" את ליבת החוק ואף מחמירה את התהליכים המסוכנים שנקבעו בו, כאשר השלטון מבקש לעשות זאת הפעם תוך מתן גושפנקא של פוליטיקאים חרדיים".

לדבריהם, משפטנים הסבירו, כי ההצעה החדשה המוגשת עתה להצבעה מנסה לבחון בשלב ראשון את השפעת האיום בסנקציות פליליות, בדרך חדשה. בעוד בחוק הקודם נקבע כי באם יהיה "כשל בעמידה ביעדים", תוטל חובת גיוס וסנקציות פליליות על כלל בני הישיבות, החוק החדש מגביל את סמכות שר הביטחון במתן פטור משירות של תלמידי ישיבות שמעל לגיל 21 והוא יוכל לעשות זאת רק ביחס לכמות שאינה כלולה ביעדי הגיוס. המשמעות המעשית: יעדי הגיוס הופכים להיות חובה המוטלת על הציבור החרדי וביחס לאותו מספר מוגדר הגדל והולך שנקבע ב"יעדים" תופקע סמכות השר לפטור את בני הישיבות משירות צבאי.

המשפטנים הסבירו, כי הדבר נובע מן ההערכה המקובלת, שבלתי אפשרי להטיל סנקציות פליליות על רבבות בני ישיבות. בשל כך יתמקדו הסנקציות הפליליות "רק" בכמה אלפים הכלולים ביעדים השנתיים.